מדוע ילדים עם הפרעת קשב מתקשים להתגייס למשימות משעממות?

מדוע חלק מילדים עם הפרעת קשב "נושרים" או נמנעים מלהשתתף בשיעורי הזום?

ובבקשה אל תגידו להם: אם היית רוצה היית יכול

***כותבת בלשון זכר "ילד עם הפרעת קשב" אבל מתייחסת גם ללשון נקבה (ילדות) וגם לנערות ולנערים.

תקופת הלמידה מרחוק מיטיבה עם ילדים רבים אולם לילדים עם הפרעת קשב -המפגשים בזום יכולים להיות מאוד קשים. לכן חלק לא מבוטל מילדות וילדים עם הפרעת קשב לא מתלהבים בלשון המעטה להשתתף בשיעורי הזום וחלקם אף נמנעים לחלוטין מלקחת חלק בשיעורים אלו ואף במשימות שנשלחות עבורם הביתה.

מה שיעור הזום גורם לילדים עם הפרעת קשב?

בהנחה שמדובר בשיעורים פרונטליים ולא מפגשים בקבוצות קטנות, שיעורי הזום הם חד כיווניים: המורה מדבר וחלק מצומצם מתלמידים זוכה להשתתף. מה גורם לתלמידים עם הפרעת קשב להמנע או להתנגד להשתתפות בשיעורים אלו?

א. ילד  עם הפרעת קשב צריך להיות אקטיבי כדי להיות קשוב- בזמן השיעור התלמידים פסיביים: הם מקשיבים למורה ונענים לשאלותיה

ב. ילד עם הפרעת קשב צריך להרגיש חיוני ודינמי – כמו בכל שיעור פרונטלי, כך גם בשיעור פרונטלי בזום, התלמידים אינם מרגישים חיוניים -הם מנווטים ע"י האחר ולא יוזמים או יכולים להביע את כישוריהם הייחודיים.

ג. ילד עם הפרעת קשב מתקשה להתמקד בגירוי אחד מרכזי – שיעורי הזום מתקיימים בבית: ברב המקרים מדובר בסביבה מרובת גירויים

ד. ילד עם הפרעת קשב צריך שיהיה לו מעניין – שיעורי הזום לא תמיד נמצאים בטווח העיניין של הילד. כפי שנאמר לעיל, כאשר הבית מלא גירויים, תתקיים תחרות בין השיעור לגירוי מעניין אחר שבאותו רגע צץ ועולה מולו (צעצוע/ משחק בטלפון או במחשב/ הכלב עובר / כל דבר אחר שנראה באותו רגע מעניין יותר ).

ה. ילד עם הפרעת קשב לא אוהב תחרות – בשיעורי הזום, כמו גם בכיתה, המורה שואל שאלה ומי שעונה תשובה אלו הילדים מהירי המחשבה. גם אם בחלק מהמקרים התשובות לא נכונות, התחושה של תחרות -למי המורה מתייחס לא עושה טוב לדימוי העצמי של הילד (שגם כך הוא לא תמיד גבוה).

ו. ילדים עם הפרעת קשב נוטים למהירות תגובה איטית מידי או גבוהה מידי (אימפולסיביות)- כאשר המורים פונים לילדים עם שאלה, ילדים עם הפרעת קשב נמצאים במצב נחות יחסית לכלל הילדים -לא חלילה בגלל אי הידיעה של התשובה אלא בגלל שתי סיבות אפשריות: או שזמן עיבוד השאלה גבוה יותר ולכן גם זמן התגובה יהיה גבוה יותר-בינתיים כבר התשובה  נענתה והמורה עברה למשימה הבאה. או בגלל אימפולסיביות ואז התלמיד נענה מהר מידי לשאלה-דבר שיגרום לו, במקרים אלו, לטעות במענה על התשובה. כך או כך הם יצאו נפסדים.

ז. ילדים עם הפרעת קשב זקוקים למסגרת זמן ברורה – שיעורי הזום מתקיימים אמנם בכל יום אך לא לאורך כל היום (כך צריך להיות בלמידה היברידית): חלק מהמשימות ניתנות באופן סינכרוני וחלק באופן א-סינכרוני. לכן ילד עם הפרעת קשב זקוק לתיווך של סדר היום. בנוסף עד שהוא מתגייס לשיעור זום השיעור מופסק והשיעור הבא יכול להתקיים רק בעוד שעתיים. כאן מתגייס קושי נוסף והוא אמדן הזמן. ילדים עם הפרעת קשב מתקשים באמדן זמנים לכן יפספסו את השיעור הבא וגם לא יערכו את המשימות שניתנות להם בזמן.

ח. ילד עם הפרעת קשב מתקשה באתחול משימות- משימות הא-סינכרוניות שניתנות דורשות משמעת עצמית רבה. ילדים עם הפרעת קשב מתקשים באתחול משימות ביום יום, בעיקר שהם מתמשכות כל יום, על פני כל היום.

ומעל כל זה ההורים נדרשים לתווך לילדים את המשימות. מעבר לכך שהורה לא אמור להיות מורה, מעבר לכך שההורים נמצאים במצב בלתי אפשרי של התמודדות כלכלית ובריאותית, זכרו ש…

הורים לילדים עם הפרעת קשב הם עצמם, לעיתים, אנשים עם הפרעת קשב שחוו חוויות קשות במערכת החינוך -לכן המקום בו נמצא הורה עם הפרעת קשב -מקום בו הוא אמור להיות בצד של המערכת , הוא לא כל כך אפשרי להורים אלו. החשש שלהם מהלמידה עדין קיים. הם יכולים להביע זאת ב"הרמת ידיים" או בכעס עד כדי תוקפנות כלפי הילד על כך שהוא לא יכול להסתדר לבדו.

 סרטון אנימציה : הורה אל תהיה המורה של הילד שלך