ערך השונות
The Beauty of Diversity

קידום ערך השונות באמצעות
גישת עיצוב אוניברסלי של הלמידה וההוראה

UDL-Universal Design for Learning

תיאור מקרה

בחרתי בפוסט זה מתוך מגוון של פוסטים שעלו בתחילת השנה ואשר מביע באופן אותנטי תמונת מצב של תפיסת עולם רווחת:

"אני מחנכת בבי"ס … תלמידי כיתה ג' מקסימים וזו השנה שנייה. ישנם 3 תלמידים עם המון קשיים לימודיים, בין היתר גם שאינם רכשו את הקריאה והכתיבה, חלקם מאובחנים אך ללא טיפול מתאים וחלקם לצערי "מוזנחים" ע"י הוריהם עד כדי שנראה כי שולחים אותם לבבייביסיטר ולא מעבר.

יזמתי שיחות רבות עם ההורים ובכל שיחה נדמה שגויסו למשימה ונענו לצרכים ולעיתים אף לא הגיעו. הילדים בזמן הזה יוצרים פער גדול יותר ומתוסכלים לנגד עיניי!! מה עושים כשאין שיתוף פעולה ובריחה מהמציאות ודווקא מאותם הורים של התלמידים הכי מתקשים??? אשמח לעצות…תודה מראש!"

(פוסט שעללה בקבוצת הפייסבוק "להיות מורה")

 

תיאור המקרה משקף את הנחת היסוד המוטעית מיסודה, אך לצערי מאוד רווחת לפיה:  הילדים אמורים להגיע לכיתה עם מיומנויות למידה תקינות ואף דומות!

אני מבקשת למגר תפיסה זו שלצערי מושרשת כל כך גם במערכת החינוך וגם בחברה שלנו (לצערי המערכת הפוליטית משרישה ומעמיקה אותה אף יותר)

ובו זמנית מבקשת לקדם את ההנחה המובנת מאליה לפיה: כולנו שונים

ולהוסיף כי שונות היא ערך שעלינו להוקיר ולטפח

הדמיון המאחד את כולנו הוא שכולנו רוצים להצליח, כולנו מבקשים להרגיש אנשים בעלי ערך עצמי ויותר מכך, משמעותיים עבור אחרים.

לכל אחד יש יכולות שונות וכישורים שונים אשר מן הסתם, יבואו לידי ביטוי… גם בכיתה!

יתכן שהנחת היסוד הזאת מודגשת בעיקר בהכשרת סטודנטים הלומדים הוראה בחינוך המיוחד. אך אין ספק שהיא צריכה להיות אבן היסוד לכל גישת הוראה וגם אבן יסוד בחיים.

לדוגמה, בתחום הקריאה: בכיתה א' או ב' – נמצא ילדים עם כישורי קריאה גבוהים -אפילו  ברמה של קריאת ספר, יהיו ילדים ברמה של  קריאת עמוד, יהיו אלו שעדין מפענחים אך מסיימים לקרא ולהבין פסקה, אך יהיו גם כמה שעדין בשלב זיהוי האות והצלילים.

אם נקבל מלכתחילה את הגישה כי שונות היא ערך- אז נקבל את השונות הזאת בזרועות פתוחות ונדע שהיא תבוא גם אצלנו המורים-במגוון אמצעי ההוראה.

כך למשל, השולחן המרכזי יכלול גם אותיות לצירופים, גם קטעי קריאה ברמות שונות (אפשר מתוך עיתוני ילדי ישנים, עיתונים אחרים), גם ספרים ועוד. הציוות לזוגות של למידה ביחד יכול לקדם את הלמידה השיתופית ואת היכולת להיות משמעותי ובעל ערך, זאת בתנאי שהמורה לא יקבע מי ילמד עם מי…. חשוב להימנע להכניס את הילדים שוב לתויות, כגון "ריקי תלמידי את איתי-כי את חזקה בקריאה".

הגישה התומכת בכך היא UNIVERSAL DESIGN for LEARNING -UDL 

עקרונות הגישה דוגלים בקידום המעורבות בלמידה, בהענקת מגוון של אמצעי הוראה וקבלת מגוון של אמצעים לביטוי. כיום עם האמצעים הטכנולוגיים הקיימים ניתן ליישם את עקרונות הגישה באופן נגיש יותר המאפשר יצירתיות ואמצעי הנגשה שונים.
במידה והטכנולוגיה מצויה בכיתתכם (ואם לא כדאי לחתור לכך) אפשר כמובן להכנס לאתרים  של אופק, להשתמש באתרים להוראת הקריאה כמו "ג'ינג'ים" ועוד.

מצורף גם קישור לאפליקציות לאימון קריאה.

לסיום:

מהפוסט עולה התסכול הרב של המחנכת אשר מתקשה להתמודד עם הרבגוניות של התלמידים, מתוך הנחת היסוד שלשונות זאת אין מקום בכיתה. ההורים? יתכן שהם עצמם מאופיינים עם קשיים לימודיים-שהרי הפרעות בקשב או בלמידה עוברות ברב המקרים בתורשה. ההנחה שלי היא כי כמעט כל הורה היה רוצה לסייע לילדו/ילדתו, אך חסר אונים מול הקושי שלו שמשקף לו ביתר שאת את החוויה הלימודית שלו/שלה עצמו/עצמה, בבית הספר.

ברגע שמשנים את התפיסה ומבינים שיש ילדים שחסרים מיומנויות מסוימות אך יש להניח שהם בעלי יכולות נפלאות במיומנויות מסוג אחר -תפקידנו יהיה לחתור לחפש את היכולות ומתוך כך לבנות את תכנית הלימודים בכיתה.

לא עוד "כיתה משלבת"  לא עוד "ילד משולב"  כולם משתלבים עם כולם ולכל אחד יש ערך ויכולות בערוצים שונים ורבגוניים.

בואו נחפש ונתמקד בעוצמה שבשונות