ממה מתחילים?

אתחול משימה Initiataion or initialization?

המונח אתחול משימה מוגדר כיכולת להתחיל משימה ברגע שהחלטנו לעשות זאת

פשוט?

ממש לא!

כל אחד מאתנו מכיר את תחושת התסכול המלווה אותנו כאשר יש לנו משימה לעשות-משימה שהצבנו בראש סדר העדיפויות שלנו, אך "איננו מגיעים אליה" או לחילופין עשינו הכל כדי להתחיל אותה אבל מסיבות שונות אנחנו מוצאים את עצמנו עושים דברים אחרים במקומה- לעשות משהו אחר במקומה-שלא היה מתוכנן (כמו לסדר את המגירה) ומסיבה לא ברורה הוא קפץ לסדר העדיפויות שלנו….

יכולת אתחול Initiation היא אחת משבעת התפקודים הניהוליים  שרובנו לא נצטיין בו כאשר המשימה שעלינו לעשות מורכבת ו/או לא מעניינת ובעיקר כאשר לא אנחנו בחרנו לעשות אותה.
אולם אצל אנשים הלוקים בתפקוד הניהולי אתחול, כל משימה כמעט הופכת להיות כמשימה שאינה ניתנת לאתחול ולא רק משימות מסוימות.

לעתים קרובות נראה קשר בין קשיי אתחול לבין הפרעת קשב

מה הסיבות הנוירולוגיות המונעות מאנשים אלו לאתחל משימה?

א. מורכבות המשימה: לאנשים עם הפרעת קשב יש קושי למפות את העיקר מתוך מגוון מרכיבי המשימה לכן הכל מרגיש כמו "סלט" אחד גדול: ממה אתחיל? מה הכי חשוב? מהו קצה החוט אותו אוכל למשוך?

ב. קושי באמדן זמנים: לאנשים עם לקות באמדן זמן יהיה קושי לאמוד "כמה זמן יקח לי לערוך את המשימה". מי יכול להתחיל משימה כאשר אינו יודע כמה זמן יקח לו לערוך אותה?
ראו את הפוסט בנושא "אפליקציות שעונים לאתחול משימות כתיבה" 

ג. קושי בארגון מחשבתי: לאנשים עם הפרעת קשב ואנשים הלוקים בתפקוד הניהולי ארגון מחשבתי, יתקשו לעצור את המחשבות המתרוצצות בראש, ללא הפסקה, ולהתמקד רק באחת מהן ולאתחל אתה את המשימה. לכן הם ימתינו לזמן שאולי תהיה להם "הארה" להתחלת המשימה.
ראו את הפוסט "תכנת מיפוי חשיבה כאסטרטגיה לארגון מחשבתי"

בכל המקרים, המוטיבציה הפנימית יכולה לסייע לאתחול משימה אולם אל תפלו בשיפוטיות המאפיינת רבים מאתנו לגבי אנשים הלוקים בתפקוד הניהולי אתחול ותאמרו "אם היית רוצה היית יכול"  כי בדרך כלל יש רצון גדול לערוך את המשימה אך אין את המרכיבים שנמנו למעלה כדי להתחיל אותה. מוטיבציה, עניין במשימה יכולים לסייע אך לא לפתור את הקושי.

מה עוזר? מדיניות הרגע האחרון -עוזרת אך לא יעילה . כדי להבין זאת אתם מוזמנים לקרא את הפוסט "הרגע האחרון הוא השם השני שלי"

מה מסייע לאתחל משימה וגם יעיל?
היכולת שלנו כמחנכים ואנשי הדרכה לפרק משימות ל"פרוסות קטנות" , לתת דוגמאות לכל משימה, לספק קריטריונים להערכה ומחוונים.

לסייע לאנשים אלו לפתח "שעון פנימי" באמצעות אפליקציות השעונים (ראו קישור בסעיף ב' לעיל) ובאמצעות מתן זמנים לכל שלב במשימה. 

להשתמש בתכנות למיפוי חשיבה לצורך ארגון מחשבתי ואתחול משימות (ראו קישור בסעיף ג' לעיל)

לתת בחירה אם ניתן, כאשר מספקים את המשימה, כדי לעורר עניין, השתתפות ומעורבות במשימה.

למשב לאורך הדרך -משוב מתמיד חשוב ביותר הוא מכוון ונותן אבני דרך להמשך המשימה.

ולבסוף, המודעות של כולנו: של אנשי החינוך וההדרכה ושל האדם עצמו לגבי הקשים המאפיינים אותו -ללא רגשי אשם או שיפוטיות.