מאמר אקדמי: תפקודים ניהוליים וגמישות מחשבתית כמתווכים לחרדת הורים וחרדת ילדות

הקשר בין תפקודים ניהוליים ומזג הפחד -מודל להבנת הסיכון לחרדת ילדות

  תקציר מתורגם של המאמר :

Affrunti, N. W., & Woodruff-Borden, J. (2015). The associations of executive function and temperament in a model of risk for childhood anxiety. Journal of Child and Family Studies, 24(3), 715-724.

 

• תוצאות המחקר מספקות מידע חיוני על הגורמים המעורבים בקשר שבין חרדה של הורים וילדים.

• טמפרמנט הפחד והן תפקודים ניהוליים בשילוב או בנפרד, משמשים כמתווכים בקשר שבין חרדת הורים לחרדת ילדים.

• תפקודים ניהוליים בכלל והיכולת לגמישות מחשבתית בפרט, משפיעים על הקשר שבין חרדת הורים לחרדת ילדים.

• המחקר מבהיר כיצד חרדת הורים קשורה לחרדת ילדים ותומך בתיאוריה המניחה שלהתפתחות קוגניטיבית תפקיד בהתפתחות דפוסי חרדה אצל ילדים.

הקדמה

מחקר זה ביקש לחקור את ההשפעה של גמישות מחשבתית שהינה מיומנות הקשורה לתפקודים הניהוליים על הקשר בין חרדה הורית, טמפרמנט הפחד וחרדת ילדים באמצעות מודל גישור סטטיסטי. (מודל גישור הוא אחד המבקש לזהות ולהסביר את המנגנון או תהליך העומד בבסיס מערכת יחסים נצפים בין משתנים).

נבדקו ההשערות הבאות:

1. טמפרמנט הפחד יתווכו את הקשר בין רמת חרדה של ההורה לרמת חרדה אצל הילד.
2. תפקודים ניהוליים בכלל, וגמישות מחשבתית בפרט, יתווכו את הקשר בין מזג לרמת חרדה אצל הילד.
3. טמפרמנט הפחד ותפקודים ניהוליים יספקו אפקטים ייחודים משולבים אשר יתווכו בקשר בין רמות החרדה של ההורה והילד.

במחקר השתתפו 102 צמדי הורים-ילדים עירוניים, מפרברים וכפריים. רוב ההורים היו אמהות (91.2%), טווח הגילאים בין 26-65. הכנסה שנתית משפחתית ממוצעת של 60.000$ או יותר. נשואים (90.1%)  ובעלי תארים ראשונים או מתקדמים יותר. רוב ההורים מועסקים במשרה מלאה. ילדים היו בגיל 7-10 שנים.

חרדת הורים

The Beck Anxiety Inventory  שימש להערכת רמות החרדה של ההורים. BAI הוא שאלון דיווח עצמי המכיל 21 פריטים, מדידת תסמינים קוגניטיביים ופיזיים של חרדה. המשתתפים התבקשו לציין את המידה בה הם מוטרדים מכל סימפטום (למשל, מסוגל להירגע) במהלך השבוע האחרון. המדד משתמש ב 4 נקודות בסולם ליקרט בין 0 ("בכלל לא") ל -3 ("קשה") ומניב ציון כולל. ציונים נעים בין 0 ל 63,  ציונים גבוהים יותר מצביעים על חרדה גדולה.

חרדת ילדים

The Beck Anxiety Inventory For Youth שימש להערכת רמות החרדה של הילדים. BAI-Y הוא שאלון דיווח עצמי המורכב מ-20 פריטים שמטרתם למדוד דאגות ילדים, פחדים, וסימפטומים פיזיולוגיים הקשורים בחרדה. המדד משתמש ב- 4 נקודות בסולם ליקרט בין 0 ("לא") עד 3 ("תמיד"). ילדים מציינים תדירויות של סימפטומים מסוימים (למשל, "אני דואג כשאני בבית הספר") במהלך השבועיים האחרונים. מדד זה מניב ציון כולל, החל מ -0 עד 60, ציונים גבוהים מציינים רמה גבוהה של חרדה.

מזג – טמפרמנט

לצורך הערכת טמפרמנט הפחד (מזג הפחד) אצל ילדים, נעשה שימוש בשאלון TMCQ The Temperament in Middle Childhood Questionnaire (TMCQ; Simonds and Rothbart 2004) שהוא דו"ח הורי המורכב מ-  157 פריטים המודדים 17 היבטים שונים.  במחקר זה נעשה שימוש רק בתשעה פריטים בקטגוריית פחד. סולם הפחד מודד את כמות הדאגה או העצבנות הקשורים במצוקה צפויה ובמצבים מאיימים. הורים התבקשו לציין עד כמה המדד מתאים לתיאור תגובתו של הילד (יכול לעצור את עצמו כאשר מתבקש) במהלך 6 חודשים אחרונים. המדד השתמש ב-5 נקודות בסולם ליקרט מ -1 (כמעט תמיד לא נכון) עד 5 (כמעט תמיד נכון). מדד זה מניב ציון ממוצע של תשעת הפריטים, עם מגוון אפשרי של 1-5. ציונים גבוהים יותר מצביעים על פחד או דאגה גדולה הרבה יותר.

תפקודים ניהולים

דירוג התפקודים הניהוליים היו בעזרת טופס הורה ושימש כדי להעריך תפקודים ניהוליים בילדים. שאלון ההורה הוא דוח המכיל 86 פריטים. השאלון מודד ממדי תפקודים ניהוליים כפי שבאים לידי ביטוי בחיי היומיום.  הטופס הוכיח כי הינו תקף ומהימן בתחום התפקודים הניהוליים, מראה שכפול בין אוכלוסיית ילדים שונה.

הורים הונחו כיצד לציין באיזו תדירות הילד ומפגין בעיות עם התנהגויות מסוימות (למשל, עושה טעויות רשלניות). המדד השתמש ב-3 נקודות בסולם ליקרט, מ -1 ("לעולם לא") ל -3 ("לעתים קרובות") לאורך תקופה של שבועיים. היו 8 סולמות שונים (עיכוב, מעברים, שליטה רגשית, יוזמה, זיכרון עבודה, תוכנית, ארגון חומרים, וניטור) של תפקודים ניהוליים, המייצרים שני אינדקסים (מטה-קוגניציה וויסות התנהגותי).

לצורך המחקר הנוכחי רק 8 מדדים היו בשימוש, שבו אפשר לנוע בין 8 ל -24. מוגדר, על ידי ג'ויה ואח' (2000) כיכולת בגמישות לפתור בעיות, או חשיבת תשומת לב והחלפה מנושא אחד למשנהו. ציונים גבוהים שיקפו חוסר יכולת גדולה יותר להשתנות.

תוצאות

הנתונים שנאספו נותחו באמצעות תכנת  SPSS  גרסה 20. סטטיסטיקה תיאורית ומתאמים חושבו לפני במודל גישור.

המודל המלא הכולל השפעות שונות על חרדת הורים, מזג, תפקודים ניהוליים וחרדת הילד נמצא מובהק.

תוצאות ניתוח התיווך: נמצא כפי שהוצג בהשערה הראשונה שלנו, כי טמפרמנט הפחד של ילדים ישפיע בצורה עקיפה על הקשר בין חרדת הורים וחרדת ילדים.

בהיבט ההשפעה הכוללת של חרדת הורים על חרדת ילד נמצא קשר חיובי מובהק.

השפעה משמעותית נוספת היתה של חרדת הורים על טמפרמנט הפחד של הילד, והשפעה של טמפרמנט הפחד על חרדת הילד. השפעה עקיפה של טמפרמנט הפחד על היחסים שבין חרדה הורית וחרדת ילד נמצאה מובהקת.

בבחינת ההשערה השנייה כי תפקודים ניהוליים יתווכו את הקשר בין טמפרמנט הפחד של ילדים לבין חרדת הילד המשפיעה על החרדה ההורית. נמצא קשר חיובי מובהק.

בבחינת ההשערה השלישית כי טמפרמנט הפחד ותפקודים ניהוליים יספקו  אפקט ייחודי לקשר שבין רמות החרדה של הורים וילדים. נמצא שהן הטמפרמנט והן התפקודים הניהוליים תיווכו את היחסים בין רמת החרדה של ההורה לרמת החרדה של הילד.

דיון

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון כיצד משפיע מודל תיווכי (מגשר) של טמפרמנט הפחד ותפקודים ניהוליים בהקשר של חרדה הורית וחרדת הילד. המחקר השתמש במדגם קהילתי של הורים מודאגים בצורה מתונה וילדים, והתבסס על ספרות מחקרית קודמת.

במחקר נבחנו ההשערות: (1) טמפרמנט הפחד של הילד יתווך את הקשר בין רמות החרדה של הורים וילדים. (2) תפקודים ניהוליים יתווכו את הקשר בין טמפרמנט הפחד וחרדת הילד. (3) הן טמפרמנט הפחד והן התפקודים הניהוליים יספקו תיווך ייחודי בין חרדת הורה לחרדת ילד.

בסך הכל, המודל של החוקרים מתאים לנתונים שהתקבלו במחקר כפי ששיערו. נמצא כי, טמפרמנט הפחד ותפקודים ניהוליים, כל אחד בנפרד, תיווכו ביחס שבין חרדת הורה לחרדת ילד. יחד עם זאת, ממצא זה מצביע על כך שתפקודים ניהוליים בכלל, והיכולת לגמישות מחשבתית בפרט הם בעלי חשיבות גדולה.

תפקודים ניהוליים הובילו לשונות נמוכה בחרדת ילדים, בפיקוח על חרדת הורים ועל טמפרמנט השונות היא קטנה, הדבר מצביע על כך שבעוד הקשר לחרדת ילד עשוי להיות קטן הוא יכול להיות דומה לגורמי פגיעות אחרים.

בבחינת ההשערה השנייה נמצא כי, תפקודים ניהוליים תיווכו את הקשר שבין טמפרמנט הפחד לרמת החרדה של הילד. ממצא זה מספק ראייה לתיאוריה המניחה כי התפתחות קוגניטיבית קשורה לטמפרמנט. הקשר בין הטמפרמנט הפחד ורמת החרדה של ילד נמצא מובהק וניתן להניח כי לטמפרמנט הפחד יש קשר ספציפי לחרדת הילד מעבר לזה המוסבר באמצעות המתווך וכי עשויים להיות גורמים נוספים שעשויים לתווך ולמתן את הקשר הזה.

בבחינת ההשערה השלישית נמצא כי, טמפרמנט הפחד ותפקודים ניהוליים תיווכו את הקשר שבין חרדת הורה וחרדת ילד. אולם, פיקוח על הטמפרמנט הפחד הוביל לכך שמדד התפקודים הניהוליים כבר לא נמצא כמובהק.

מתוך כך, טמפרמנט הפחד ותפקודים ניהוליים מייצרים יחסים ייחודיים לקשר בין חרדת הורים לחרדת ילדים והם עשויים לייצג תהליך מסויים בהעברת חרדה מההורה לילד. נמצא כי, יש פחות סיכוי שגמישות קוגניטיבית קשורה לרמות החרדה ההורית.

תוצאות המחקר הנוכחי מספקות מידע חיוני על הגורמים המעורבים בקשר שבין חרדה של הורים וילדים. הן הטמפרמנט והן תפקודים ניהוליים בשילוב או בנפרד, משמשים כמתווכים בקשר שבין חרדת הורים לחרדת ילדים.

הממצא בנוגע לכך שתפקודים ניהוליים בכלל והיכולת לגמישות מחשבתית בפרט, משפיעים על הקשר הזה מבהיר כיצד חרדת הורים קשורה לחרדת ילדים ותומך בתיאוריה המניחה שלהתפתחות קוגניטיבית תפקיד בהתפתחות דפוסי חרדה אצל ילדים.

עם זאת, סביר להניח שישנם מסלולים נוספים המובילים לפגיעות וישנם גורמים קוגניטיביים שונים שלוקחים חלק בקשר הנ"ל. קוגניציות הילד מייצגות יעדים אפשריים להתערבות ומניעה בנושא חרדות אצל ילדים.

*** המאמר תורגם ע"י  ענת טבק – ברזילי ולילך לוי (בוגרות התואר השני בטכנולוגיה בחינוך, סמינר הקיבוצים)