מהי דיסקלקוליה? ואיך ניתן לעבוד עם ילדים עם הפרעה ספציפית בחישובים
מהי דיסקלקוליה?
ואיך ניתן לעבוד עם ילדים בהפרעה ספציפית בחישובים
(Developmental Arithmetic Disorder)
המונח "דיסקלקוליה" מועלה לעיתים קרובות לאויר מבלי שבאמת מבינים על מה מדובר. הסיבה לכך היא שהגורמים לדיסלקלוליה יכולים להיות רבים, בניגוד לגורמים להפרעות למידה אחרות שהגורם להן יותר ממוקד.
נתחיל בשאלה מהי הפרעה ספציפית בחישובים?
המונח מתייחס לקושי לערוך חישובים מתמטיים בסיסיים, כמו חיבור וחיסור או כפל וחילוק: עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים אשר רמת האינטליגנציה שלהם תקינה לחלוטין (ויכולה להיות גם גבוהה מהנורמה).
כפי שצינתי יש סוגי גורמים שונים עליהם מתבסס קושי זה אולם ראשית נבדוק את המאפיין הראשוני הנמצא בבסיס היכולת החישובית והוא כולל מספר יכולות:
א. תפיסת כמויות- יכולת לזהות כמות עד 10 (לדוגמה: יכולת לצפות בכמות של שלוש סוכריות ומיד לומר שיש כאן שלוש-מבלי למנות).
ב. התאמת כמות למספר-יכולת זו דורשת ראשית לזהות את הספרות (לקשר בין היצוג הסמלי של הספרה (לדוגמה: 3) ולדעת שהיא קשורה לכמות שלוש.
ג. היכולת למנות כמויות באופן "חד -חד ערכי" המשמעות היא שכאשר מונחת הכמות שלוש (או כמובן כל כמות) קימת היכולת למנות 1 לאובייקט 1 ; 2 לאובייקט 2 וכדומה מבלי למנות פעמיים את אותו אובייקט (טעות אופיינית לילדים עם קשיים במניה).
ולבסוף, יש להפריד בין ספירה בעל-פה (ללא קשר או התאמה לאוביקטים: 1,2,3,4,5 ועוד) לבין מניה, שבה מונים משהו ספציפי.
יכולת לזהות קושי זה בגיל הרך מאפשרת לעבוד באופן משמעותי על הקושי ולצמצם את הפערים לקראת בית הספר.
קיימים שלושה גורמים מרכזיים להפרעה ספציפית בחישובים:
(ראו הניק אבישי (2008) מחקרי מוח וחינוך בתוך: (עורכים) פנינה ש' קליין, יעקב ב' יבלון: ממחקר לעשיה בחינוך לגיל הרך. עמודים 31-38)
א. הפרעה ספציפית בחישובים על בסיס הפרעת קשב
ב. הפרעה ספציפית בחישובים על בסיס זיכרון עבודה
ג. הפרעה ספציפית בחישובים על בסיס לקות במרכז תואמות גודל המצוי בהמיספרה ימין (הניק, 2008, עמ' 33).
הפרעה ספציפית בחישובים שתובן ותטופל היטב לא חייבת לגרום לחוסר הבנת המונחים המתמטיים. החשיבות הגדולה היא לדעת לאתר, לאבחן את הקושי וגם את הגורם לו ולפיכך לטפל.
במקביל: החל מכיתה ג' חשוב לאפשר לילד/ה אמצעים עוקפי קושי לפתרון החישובים הבסיסיים כך שיהיה פנוי להבין את המהות של המתמטיקה. כך למשל: תלמיד/ה עם דיסקלקוליה שעדין לא פותר תרגילים בסיסיים כמו חיבור/חיסור/כפל/חילוק-יוכל עם עבודה נכונה, להבין את המשמעות של מונחים אלו, גם אם לא יצליח בסופו של דבר לפתור את התרגילים. כאן נכנסת עבודה על בעיות מילוליות שיכולות באופן מוחשי וציורי לאפשר לתרגל את ההבנה של פעולות החשבון.
בגיל מאוחר יותר, החל מכיתה ג' מתחילים לגלוש לנושאי הבנה חשבונית מעמיקים יותר. במקרים אלו חשוב ביותר מצד אחד לא לוותר על האימון בפעולות החשבון וזאת באמצעות אפליקציות נפלאות שקימות היום, לדוגמה אפליקציות עשר אצבעות (עבור הצעירים אפליקצית שובי להכנה לכיתה א' ועוד אפליקציות שהן גם לאו דוקא בעברית)
ומצד שני, בשיעור בכיתה, כאשר החומר מוסבר, ולאפשר לתלמיד/ה ללמוד את ההבנה החשבונית של המונחים (לדוגמה: אחוזים ועוד) ולאפשר לו להשתמש בשיעור במחשבון שנמצא היום בכל כיס.
בצד כל אלו יש לקחת בחשבון שיתכן ותתקיים גם דיסקלקוליה על בסיס של הבנה והסקה מתמטית. במקרים אלו אין בעיה בחישובים אלא ביכולת להבין את ההגיון המתמטי. בסוג זה של הלקות יש להשתמש באסטרטגיות למידה לצורך מתן עוגן להבנה המתמטית, להשתמש בהמחשות, במונחים מחיי היום יום ועוד.
לסיכום הסימפטומים של דיסקלקולה אינם מובחנים וברורים כמו לקויות אחרות, כגון לקות קריאה בה ברור שהילד מתקשה בקריאה (שטף, דיוק ולכן גם הבנה), מאחר והגורמים ללקות זו הם רבים וכך גם הסימפטומים.
חשוב לזכור שלא כל ילד שמתקשה בחישובים-לא יכול להבין את המתמטיקה.