מדוע נזכרתי היום לצרף פוסט על הקלדה עיוורת למרות שאני עוסקת בזה כבר יותר מ 25 שנה? כי מסתבר שבניגוד לתחזיות (גם שלי), כאשר אנו רוצים לכתוב עבודה או מייל ארוך, נמצא את עצמנו עובדים רב הזמן מול המחשב ולא על מקלדת וירטואלית. מתוך כך אני רואה חשיבות להקדים וללמד ילדים כבר בגיל הצעיר הקלדה עיוורת.
אתחיל מהמלצה למספר תוכנות חינמיות להקלדה עיוורת בעברית. החשיבות של הקלדה עיוורת מגיל צעיר (כיתה א') מיועדת להרגיל את הילדות והילדים למיומנויות של הקלדה אוטומטית ושוטפת. אוטומצית ההקלדה מאפשרת לפנות קיבולת של זיכרון העבודה להבין מה אנו מקלידים.
קישור למצגת עם תוכנות להקלדה עיוורת
בשנת 2007-2008 הובלתי באגודת ניצן, בשיתוף המנכלי"ת ד"ר מלי דנינו תכנית לימודים לקידום הקלדה עיוורת. התכנית לוותה במחקר שלהלן הטמעת יישומי מחשב בקרב ילדים עם לקויות למידה (2008) בצד הצלחת התוכנית כפי שניתן לקראת במחקר, למדנו מספר תובנות חשובות לגבי תרגול הקלדה עיוורת.
לימוד הקלדה עיוורת הוא תרגול סזיפי . במקרים רבים מתחילים את התרגול וזונחים אותו במהרה מתוך "שיעמום" ואולי תסכול. מסיבה זו המחנכות והמחנכים וגם ההורים מפסיקים לעבוד עם הילדים על התרגול בתוכנה כבר בשלבים הראשונים.
יש לזכור כמה דברים חשובים שיאפשרו את הצלחת התרגול:
א. להתאמן לפחות מ 3 פעמים בשבוע רצוי ימים ושעות קבועות -בכל פעם מספיק להקדיש לכך כ 15 דקות.
ב. בתכנית הלימודים שפתחנו ערכנו משוב באמצעות תוכנת אקסל. בכל מפגש הילדים רשמו את מהירות ההקלדה (מספר מילים בדקה) ומספר השגיאות ויחד אתם יכולנו ליצר גרף התקדמות.
ג. לחשוב על משחקי הקלדה שניתן לשחק בסיום 10 דקות של אימון ולהשתמש במשחקי ההקלדה המובנים של התוכנות שצורפו למעלה.
האם כדאי ללמד הקלדה בבתי הספר היסודיים?
קטע זה נלקח מתוך דוח מת"ת הוראת מיומנויות הכתיבה וההקלדה בבתי הספר היסודיים , מת"ת (מידע תומך תכנון)
עמ' 19
האם כדאי ללמד הקלדה עיוורת בבתי הספר היסודיים?
שאלה זו נחלקת למעשה לשלוש תתי־שאלות. הראשונה עוסקת בערך המוסף והכדאיות של למידת ההקלדה; השאלה השנייה היא האם יש לאפשר הקלדה, והשאלה השלישית היא האם חשוב להורות הקלדה בבתי ספר.
חשוב לציין כי מאחר שהקלדה היא פעולה נדרשת ככל שעולים רמת הלימוד ושלב הלימודים (בעיקר בלימודים האקדמיים), היא הופכת למיומנות נדרשת וכדאית כהכנה לחיים הבוגרים, בוודאי בעידן הדיגיטלי שבו אנו חיות וחיים. אשר לשאלת האִפשור, נקודת המוצא של הדוח היא נקודת מוצא מערכתית השואלת מה תפקיד המערכת בהוראת הכתיבה בכתב יד וההקלדה בבתי הספר היסודיים. כיום, כבר בכיתות הנמוכות מורים ומורות מאפשרים להשיב על עבודות בכתיבה בכתב יד או בהקלדה. אפשור זה, על אף שהוא מעודד תלמידות ותלמידים להכיר את המחשב, את המקלדת ואת דרכי ההקלדה, חשוב שייבחן מעיניים מחמירות.
ראשית, עלול להתקבל מסר שכתיבה בכתב יד טובה פחות או עדיפה פחות על הקלדה. שנית, בעיקר בכיתות הנמוכות חשוב מאוד האימון והפיתוח של כתיבה בכתב יד. הצבת החלופה יכולה לבוא על חשבונם של האימון והפיתוח. שלישית, יש לקחת בחשבון כי בעבור התלמידות והתלמידים הבוחרים בהקלדה בתור דרך חלופית לכתיבה, יש אפשרות כי ההקלדה תהפוך לדרך המועדפת.
אם נניח כי אין ההקלדה באה על חשבון הכתיבה בכתב יד, אין בכך רע; אך כפי שראינו בפרק השני, למידת הקלדה אינטואיטיבית ב"שתי אצבעות" ( hunt and peck) אינה שיטתית
וסדורה, ועל אף שהיא יכולה להתייעל עם הזמן, אין היא אוטומטית באותה מידה של הקלדה עיוורת ואין היא מהירה ויעילה כמותה. יתרה מזו, שיטת ההקלדה בשתי האצבעות
יכולה להיות לרועץ בעבור אלו שיבחרו בעתיד ללמוד הקלדה עיוורת, שכן כדי ללמוד הקלדה עיוורת יצטרכו הם לעכב ולשרש את הלמידה האינטואיטיבית שרכשו במהלך
השנים, ולפתח בסופו של דבר זיכרון תנועתי חדש )בהקשר לכך כדאי לעיין במחקר של Weigelt-Marom & Weintraub, 2018 . נקודה זו מביאה אותנו למענה על השאלה השלישית באשר להוראת ההקלדה.
ספרות המחקר מעלה שוב ושוב את החשיבות של הוראה שיטתית וסדורה של הקלדה הקלדה, כמו הכתיבה בכתב יד, היא מיומנות מוטורית נרכשת הדורשת תהליכי הבשלה הדרגתיים לצד אימון ותרגול עד להפיכתה ליעילה ואוטומטית. מכל אלו עולה כי חשוב ללמד הקלדה בבתי הספר באופן סדור ושיטתי, וחשוב כי "מושכות" תהליך הלמידה יהיו בידי המערכת מתוך תפיסה פדגוגית הרואה בכתיבה בכתב יד ובהקלדה דרכי כתיבה חשובות הנבנות זו על גבה של זו.