שימוש בחשיבה מחשובית, והפעלת רובוט חינוכי לקידום זיכרון העבודה
אצל נער עם DCD

מאת יהודית לירן

המחקר נערך בהנחיית ד"ר בטי שרייבר וד"ר מיכל הירשמן

בוגרת התכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך, סמינר הקיבוצים 

מונחים:
זיכרון עבודה– Woking Memory
חשיבה מחשובית Computational Thinking
DCD–  Developmental Coordination Disorder

במסגרת עבודת הגמר לתואר שני ב"טכנולוגיות בחינוך" בסמינר הקיבוצים, בחרתי לבחון האם ניתן לקדם את זיכרון העבודה של נער עם DCD  בעזרת תוכנית התערבות ששילבה חשיבה מחשובית (Computational Thinking- תכנות בתוכנת סקראץ') יחד עם תכנות והפעלת רובוט חינוכי בשם Edison V2.

המחקר נערך באמצעות גישה מחקרית של מחקר יחידני-כמותי Singel Subject Design.

בשלב ראשון, בדקתי כמה פעולות ברצף הנער זוכר לפני שהתחיל את תוכנית ההתערבות (קו בסיס). לשם כך, הוצגו לנער רצף של פעולות הכתובות ב"שפת הבלוקים" (כפי שכותבים בתוכנת סקראץ') בתום ההדגמה, הנער התבקש לשחזר את רצף הפעולות שראה בעזרת חיבור בלוקים פיזיים העשויים מחתיכות סוֹל.

שחזור רצפי פעולות בעזרת בלוקים העשויים מסול

שחזור רצפי פעולות בעזרת בלוקים העשויים מסול

לאחר מכן, החלה תכנית התערבות בת 6 מפגשים שבועיים בני 30 דקות כל אחד. בתכנית  הוצגו לנער 3 תרגילים שכללו רצף של פעולות הכתובות בשפת הבלוקים בתוכנת סקראץ' ו- 3 תרגילים בהם הרובוט Edison V2 ביצע רצף של פעולות על פי התכנות שנערך בשפה זו. אחרי כל תרגיל הנער התבקש לשחזר את ההדגמה בטכנולוגיה המתאימה (סקראצ' במחשב או ברובוט).

צילום מסך מתוך תוכנת סקראץ'

צילום מסך מתוך תוכנת סקראץ'

תוכנית ההתערבות נבנתה כך שאחרי שהנער הצליח לשחזר נכון 3 תרגילים ברצף, תתווסף פעולה נוספת לרצף הפעולות שהודגם לו, כך שבעקבות הצלחה רציפה ב- 3 תרגילים רמת התרגילים (מס. רצף הפעולות) תעלה. בנוסף, בכל פגישה נרשמה ההתרחשות במטרה ללמוד על ההתמודדות של הנער עם תוכנית ההתערבות.

בתום תוכנית ההתערבות נערך מפגש נוסף בו הוצגו לנער רצף של פעולות הכתובות ב"שפת הבלוקים" והנער התבקש לשחזר רצפי פעולות אלו בעזרת בלוקים פיזיים העשויים מסול. כמו כן, נערך ראיון קצר עם הנער כדי ללמוד כיצד הנער חווה את השתתפותו בתוכנית ההתערבות.

שחזור רצפי פעולות בעזרת תוכנת סקראץ'

שחזור רצפי פעולות בעזרת תוכנת סקראץ'

11 שבועות מתום תוכנית ההתערבות נערך מפגש נוסף במתכונת של המפגש האחרון של תוכנית ההתערבות, במטרה לבחון האם הנער הצליח לשמור על ההישגים אליהם הגיע בתוכנית ההתערבות.

תוצאות המחקר הראו שלפני יישום תוכנית ההתערבות, הנער הצליח לזכור 5 פעולות ברצף ללא טכנולוגיה. בתום תוכנית ההתערבות, הנער הצליח לזכור 9 פעולות ברצף בשתי הטכנולוגיות וגם כאשר השחזור נעשה בעזרת בלוקים העשויים מסול. ההישגים אליהם הגיע הנער נשמרו גם 11 שבועות מתום תוכנית ההתערבות.

שחזור רצפי פעולות בעזרת הרובוט Edison V.2

שחזור רצפי פעולות בעזרת הרובוט Edison V.2

המסקנות מהמחקר:

ניתן לקדם את זיכרון העבודה הוויזואלי אצל ילדים ובני נוער עם DCD בעזרת תוכנית התערבות המשלבת חשיבה מחשובית (תוכנת סקראץ'), תכנות והפעלת רובוט חינוכי.

חיבור תוכנית התערבות לחוזקות ותחומי העניין של הנער, אפשרו לו להתמיד בקשב לאורך זמן ואף להשלים משימות מורכבות, בעלות רמת קושי עולה לצד תרגול מוטוריקה עדינה וגסה, גמישות מחשבתית וביצוע בקרה מרובת שלבים.

ממצאים של מחקרים קודמים לגבי השימוש בטכנולוגיה לקידום זיכרון עבודה ויזואלי הצביעו שלמרות ששימוש בתוכנות כמו תוכנת Cogmed, מקדם את זיכרון העבודה הוויזואלי אצל אנשים עם הפרעת קשב, השיפור לא בא לידי ביטוי בשיפור תפקודים אחרים. לכן, לעדויות של הנער שלאחר ההשתתפות בתוכנית ההתערבות הוא חש שיפור ביכולת שלו להעתיק מהלוח והמיקוד שלו, מהוות בסיס למחקרים עתידיים לבחינת הקשר בין שיפור זיכון עבודה ויזואלי לקידום יכולת ההעתקה מהלוח, התמדה בפעולות מורכבות והקשר בין זיכרון עבודה ויזואלי לקשב ויזואלי.

חשוב לי לציין שהמחקר נערך כמחקר יחידני. על פי גישה זו מיושמת תוכנית התערבות על פרט אחד בודד. לאור השכיחות הגבוה של ילדים ובני נוער עם DCD, יש מקום לבחון את יעילות תוכנית ההתערבות על מדגם גדול של ילדים ובני נוער עם DCD, במטרה לשקול לשלב תוכנית זו במסגרות הלימודיות.

מתוך הרישומים שנעשו במהלך תוכנית ההתערבות והריאיון עם הנער עלו נקודות חשובות:

  1. ידיעה מראש: לבקשת הנער נערכה הטרמה בתחילת כל מפגשה בזכותה התאפשר לו להתחבר למתוכנן במפגש מצד אחד ושיתוף פעולה בצורה מיטבית מצד שני.
  2. תחומי העניין: הנער העיד על עצמו שהוא "אוהב משחקי מחשב ולקודד סרטונים בסקראץ'". בזכות אלו, הנער למד להפעיל ולתכנת את הרובוט מאוד מהר. חיבור תכונית ההתערבות לתחומי העניין והחוזקות של הנער, אפשר ליצור אימון חווייתי, בו הנער הצליח להישאר קשוב ומרוכז בכל המפגשים למרות הפרעת הקשב.
  3. העתקה מהלוח: במהלך הריאיון עם הנער, הוא שיתף שלפני ההשתתפות במחקר, היה לו קושי רב להעתיק מהלוח: "הייתי זוכר מילה ולפעמים הייתי זוכר חצי מילה". כשהנער נשאל האם תוכנית ההתערבות עזרה לו, הוא השיב שהדבר אפשר לו לזכור יותר מילים בזמן ההעתקה מהלוח (5-6 מילים לעומת מילה אחת לפני שהשתתף בתוכנית ההתערבות) וכי הוא מרגיש יותר מרוכז במהלך השיעורים.
  4. תהליכי בקרה: תוכנית ההתערבות נבנתה כך שהוגדרו מספר כללים לשחזור נכון של רצפי הפעולות בכל אחת מהטכנולוגיות. בכדי לעמוד בכללים אלו, הנער נדרש לחפש דרכים מגוונות לשחזור רצפי הפעולות לצד ביצוע תהליכי בקרה מרובי שלבים ככל שהוא התקדם בתוכנית ההתערבות. אודות אלו, הנער הצליח לתרגל גמישות מחשבתית ותהליכי בקרה ואף לסגל לעצמו אסטרטגיות חדשות, כגון עצימת עיניים לשחזור וויזואלי של ההדגמות.

יהודית לירון

יהודית לירון

קצת עלי
יהודית לירון
[email protected]
בוגרת תואר ראשון בניהול ובקרה תעשייתי – הנדסת תעשיה וניהול.
בטכנולוגיה בחינוך )מסלול חינוך מיוחד(, סמינר הקיבוצים. )MEd( בוגרת תואר שני
סטודנטית לתואר שני בחינוך מיוחד, )מסלול לתזה(, אוניברסיטת בר-אילן.
אני אמא למעיין בת ה 16 – המאובחנת עם הפרעת קשב וליובל, בן ה 13- המאובחן עם הפרעת קשב, DCD ועוד.
מסייעת בהתנדבות להורים לגבי מיצוי זכויות תלמידים עם צרכים מיוחדים  ועדות
בית ספריות, ועדות אפיון וזכאות, ועדות פילוח, זכאות להנגשה ועוד(.
הפרעת קשב, לקויות ,DCD הקמתי את הקבוצה בפייסבוק: "הבית להורים וילדים עם למידה ובעיות בוויסות חושי"  לכניסה לקבוצה: לחץ כאן 
052-3254715
www.linkedin.com/in/judith-liron