כל מה שרצית לדעת על אבחון ולא העזת לשאול. חלק ג
חלק ג': מהו אבחון קשב?
- מדוע ובאילו מצבים יש צורך לערוך אבחון קשב?
- מי ראשי לאבחן הפרעת קשב?
- האם אבחון קשב הנו אבחון ממוחשב?
- האם רצוי ואפשרי לערוך אבחון קשב בגיל המבוגר?
פרק זה הוא חלק מסדרת פוסטים שאני כותבת להבהרת ההבדל בין האבחונים השונים. בפרק הראשון כל מה שרצית לדעת על אבחון ולא העזת לשאול. חלק א דנתי במשמעות האבחון ומה השאלות שיש לשאול, לפני שעורכים אבחון. בפרק השני דנתי בהבדל בין סוגי האבחונים השונים: אבחון קשב לבין אבחון דידקטי, או פסיכו-דידקטי בפרק זה אבהיר מהו אבחון קשב ואתיחס לשאלות ולתהיות שעולות בנושא עריכת אבחון קשב.
ראשית חשוב לדעת שאבחון קשב הנו אבחון רפואי!
לעומת אבחון קשב שהנו אבחון רפואי , אבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי הנם אבחונים חינוכיים ו/או פסיכולוגיים (ראו את הפוסט בנושא ההבדלים בין האבחונים-קישור למעלה).
חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות מבהיר מי ראשי לאבחן הפרעת קשב ומהו אבחון קשב
להלן החוזר https://www.health.gov.il/hozer/mr40_2010.pdf
מדוע ומתי יש צורך לערוך אבחון קשב?
התשובה לכך תהיה מענה על השאלה: האם המאובחן הפוטנציאלי, סובל מ"מצוקה תפקודית"? כאשר הילד/מתבגר/מבוגר סובל מסימפטומים שנראים כמו הפרעת קשב, וסימפטומים אלו מפריעים לו לתפקוד יום יומי וגם יכולים להפריע לסביבתו-אז כדאי ורצוי לערוך אבחון קשב ראו דוגמה לקישור לשאלוני הורים של מכון אדר.
נקודות חשובות שחשוב לדעת:
אבחון קשב נערך בעיקר ע"י פסיכיאטר או נוירלוג שהתמחו בתחום הקשב. לאחרונה (בגלל חוסר במאבחנים) משרד הבריאות מכשיר מספר רופאי משפחה ורופאים התפתחותיים לאבחן קשב, אולם הם עדין במיעוט.
פסיכולוג שעבר הכשרה בתחום הקשב, יכול לאתר את הקושי ומתוך כך לשלוח למאבחן רפואי (ראו חוזר מנכ"ל ).
יש לשים לב להתאמת המאבחן לגיל הנבדק: יש מאבחני קשב שמומחים לילדים ויש שמומחים למבוגרים. חשוב לברר לפני קביעת האבחון האם יש את המומחיות לגיל הנדרש.
בדקו כמה זמן יארך המפגש: אם התשובה תהיה פחות מ 45 דקות, אני ממליצה לחפש מאבחנ/ת אחר שיקדיש לכם את הזמן הנאות לאבחון הכל כך משמעותי הזה. שאלו גם כמה מפגשים נדרשים עד לקבלת תוצאות האבחון (האידיאלי הוא 2-3 מפגשים).
מדוע קיימת חשיבות לאבחון רפואי פסיכיאטרי או פסיכולוגי? ומדוע חשוב לערוך אבחון ע"י מאבחן שעבר הכשרה ייחודית לאבחן קשב?
הדבר הכי חשוב באבחון קשב הוא האבחנה המבדלת. ילד/מתבגר/מבוגר עם סימפטומים שיכולים להתפרש כמו סימפטומים של קשב (חוסר התמקדות בנאמר בכיתה, פיזור דעת, קשיים בהתארגנות, תנועתיות יתר, קשיים בדחיית סיפוקים ועוד) . לדוגמה : קושי במיקוד הקשב ובהקשבה יכול להיות סמפטום של זיכרון עבודה (זיכרון לטווח מידי) , אי שקט ומוסחות יכול להיות גם סימפטום של חרדה. סימפוטמים נוספים שיכולים להיראות כמו סימפטומים של הפרעת קשב יכולים לגרם גם כתוצאה מבעיה פסיכיאטרית ועוד. לכן חשוב שהמאבחן יהיה מיומן בכל ההפרעות הנפשיות שיכולות להיראות כמו הפרעת קשב.
סיבה נוספת וחשובה היא שהאבחון הנכון יוביל להתאמה של טפול תרופתי- התאמה שיכולה להיערך רק ע"י פסיכיאטר או נוירולוג (או רופא שעבר הכשרה לכך).
האם אבחון קשב הוא אבחון ממוחשב?
לא
אבחון קשב ע"י מאבחן מומחה (כפי שמוסבר למעלה) יתן בצורת תשאול , ראיון , שאלון שינתן למורים ולהורים ובמקרה של מבוגרים לבני/בנות זוג או אנשים קרובים למטופל/ת. התשאול של הסטוריה לימודית ורפואית מאוד משמעותי כמו-גם תשאול של גורמים נוספים, שכן הפרעת קשב נמצאת כמעט בכל מקום לא רק בכיתה.
מהו אבחון ממוחשב? CPT– Continuous Performance Test
אבחון ממוחשב CPT– Continuous Performance Test מאפשר הערכה אובייקטיבית ומעריך את מרכיב הקשב. מבחן זה בודק ישירות את הילד עצמו ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן.
מבחן ה-TOVA – Test of Variables of Attention. בדיקה זו ממוחשבת ומבוססת על ניתוח התגובה לגירוי – השמטות, תוספות שגויות ועוד.
מבחן MOXO- מיועד גם לילדים וגם למבוגרים.
מה החסרון של מבחן זה?
המבחן הוא קצר טווח-אי אפשר לאבחן קשב על סמך תצפית של 20 דקות ולכן, מבחנים ממוחשבים אינם כשלעצמם, יכולים לאבחן הפרעת קשב. ניתן להשתמש בהם כסיוע נוסף לאבחון קשב מקיף של פסיכיאטר או נוירולוג ואולי יתבקש על ידם לערוך אחד ממבחנים אלו.
מה היתרון של מבחנים אלו?
ברב המקרים יתקימו שני מבחנים: עם ובלי ריטלין. מתוך מבחן ממוחשב יכול לבחון ולתת הערכה (לא מדויקת) לגבי ההשפעה של הטפול התרופתי, בהשוואה בין שני חלקי המבחן.
בנוסף, אבחון ממוחשב יכול להעריך את עצמת הפרעת הקשב במדדים שונים.
שוב מדגישה: קיומה או שלילתה של הפרעת קשב לא יכולה להיעשות ע"י אבחון ממוחשב בלבד.
האם רצוי/אפשרי לערוך אבחון קשב בגיל המבוגר?
מבוגרים רבים מודעים כיום יותר לנושא הפרעת הקשב. גם מאחר והנושא מדובר יותר ומתוקשר יותר (לצערי לא תמיד באופן הולם) וגם אולי מהסיבה שהילדים שלהם מאובחנים עם ההפרעה. מתוך כך הם עורכים חשיבה מחדש ובחינה מחדש של הנושא, לגבי עצמם. הסימפוטמים של הפרעת קשב של מבוגרים, שאינה מאובחנת ומטופלת, יכולים לגרום להם למספר קשיים: לוותר על לימודים גבוהים (לצערי), לבעיות בקשר זוגי וחברי ("הפרעת קשר") וקשיים בתעסוקה: הם לעיתים מרגישים שמקום העבודה "לא מבין אותם" או "לא מתאים להם" ולכן יש שימצאו את עצמם מתפטרים או מפוטרים לעיתים קרובות מידי. מצורף קישור לאיתור ראשוני של הפרעת קשב. באם בעקבות הקישור או בעקבות מודעות אתם מרגישים שאתם מעוניינים לשפר את איכות חייכם ויש לכם חשד שיש לכם הפרעת קשב, יש חשיבות עליונה לדעתי, שתלכו לאבחון קשב אצל פסיכיאטר/נוירולוג מומחה בהפרעת קשב של מבוגרים. הטיפול התרופתי גם הוא יכול לעשות פלאים בתפקודכם היומיומי.
לסיכם הנה קישור לאיתור ראשוני למבוגרים:
אם יש לך ספק האם יש לכם הפרעת קשב והאם כדאי ללכת לפסיכיאטר /נוירולוג לאבחון, ערכו את השאלון הבא ותראו אם הוא מסייע לכך להתלבט.
הטיפול בהפרעת קשב הנו מגוון: טיפול תרופתי, נוירופידבק, טיפול באסטרטגיות למידה וגם באמצעות טכנולוגיות סיוע.
אני נוהגת להפגש עם הורים וילדים או עם סטודנטים /מבוגרים ןלהציע שימוש ביישומים טכנולוגיים אשר יכולים לאפשר להם שינוי משמעותי בתפקודי למידה והתארגנות.