משעמם לי -והקשר לרשתות המנוחה במוח
מחשבות על צמד המילים "משעמם לי" ומה הקשר שלהם לרשתות מנוחה במוח?
האם גם אתם מרגישים חוסר נוחות, עצבנות ואולי רגשי אשם שהילד/ה שלכם אומר לכם את צמד המילים "משעמם לי" ? אם כן, אתם מוזמנים לקרא את המחשבות שלי בנושא ואולי לשנות גישה.
כשילד אומר "משעמם לי" למה הוא מתכוון?
בתקופת החופשה הילדים אכן מוצאים את עצמם מאבדים עניין מהר במשחק כזה או אחר ולכן המילה "משעמם לי" חוזרת על עצמה בתדירות רבה יותר. אנחנו המבוגרים, מיד מנסים למצוא לשעמום תחליף , אם באמצעות טלויזיה, סמרטפון או כל דבר אחר שיעסיק אותם. ההצעה שלי: שיעמום-זה לא דבר רע אפילו ניתן ליצר רעיונות יצירתיים רבים -בתנאי שלא נבהל מקיומו (ראו למטה פרשנות נוספת אשר שכיחה אצל ילדים עם הפרעה בקשב ובלמידה).
רשתות מנוחה
"רשת המנוחה" במוח מיצגת תהליכים מנטאליים המתרחשים כאשר המוח לא עוסק במטלה ספציפית (כאשר המוח "נח" כביכול). רשת המנוחה מייצרת תקשורת בין המערכת הקשבית, האסוציאטיבית לבין מערכת הראיה. למה הכוונה ב"מנוחה"? כאשר שום דבר לא קורה והמוח לא עסוק במטלות. נמצא כי המוח צורך פי 20 אנרגיה מאשר שהוא משקיע בזמן עריכת משימה.
מתוך עיתון גלילאו 2018 בשנת 2001 קבוצת חוקרים בראשות פרופ' מרקוס רייקל (Raichle) מאוניברסיטת וושינגטון, פרסמה בעיתון המדעי PNAS מאמר שבו ציינה את קיומה של רשת אזורים במוח שמראה ירידה בפעילות העצבית, ולא עלייה, בזמן ביצוע מגוון רחב של משימות. רשת זו מגיבה בעקביות בירידה בפעילות, בלא תלות בסוג המטלה הניתנת לנבדקים, בין אם מדובר בצפייה במילים, בשינון רשימת עצמים ובין אם במטלה אחרת. אם יורדת רמת הפעילות העצבית ברשת זו בזמן מטלה, משמע שבזמן מנוחה (היעדר מטלה) היא פועלת במרץ! החוקרים כינו רשת זו רשת ברירת המחדל שכן הם הסיקו שזו פעילות ברירת המחדל של המוח ברגע שאנו לא נותנים לו משימה מוגדרת אלא "מניחים אותו לנפשו".
רשת ברירת המחדל או שכפי שנקראת גם רשת המנוחה היא זו שמאפשרת לנו להמציא רעיונות יצירתיים.
לכן אם ילדכם משתעמם, תעודדו אותו להיות במצב זה. תאמרו לו: "נפלא ! את/ה יודע/ה שהשעמום יוצר רעיונות מעניינים? תעודדו אותם לחשוב על משהו שיעניין אותם, שיעורר אותם או שתשלחו אותם להשתעמם על הספה 😊 אולי זה יאפשר להם להיכנס לתדר של רשתות המנוחה ומשם יעלו הרעיונות.
פרשנות נוספת וחשובה-עבור ילדים עם הפרעת קשב
כשילד אומר "משעמם לי" בבית הספר יתכן ואכן הוא לא מוצא עניין בהתרחשויות בכיתה-ילדים עם הפרעת קשב מוצאים את עצמם משתעממים בקלות רבה יותר ולעיתים תכופות יותר, מאשר ילדים ללא הפרעת קשב. הסיבה לכך היא שחרור איטי של הדופמין. לכן ילדים עם הפרעת קשב זקוקים לעניין או לשחרור אדרנלין בצורות נוספות -השיעורים בכיתה לא תמיד מספקים צורך זה. ולכן כאשר יש קושי ו/או שהחומר לא מעניין -הזמן לא עובר ותחושת ה"שעמום" מתארכת. הסבר נוסף למאפיין השעמום אצל ילדים עם הפרעת קשב ניתן לקרא בפוסט "אם היית רוצה היית יכול"
בנוסף לכך, המשפט "משעמם לי" יכול לבטא לעיתים קרובות גם ביטוי חלופי לתחושה "קשה לי ". לכן אפשר לשאול את הילד -אם לדעתכם זו יכולה להיות הפרשנות : "האם קשה לך? האם תרצה שנלמד את זה בדרך אחרת?, כך תוכלו להמליל עבורם את התחושה.