תפקודים ניהוליים של הורים וזמן מסך ילדים

תפקודים ניהוליים של הורים כמשפיעים על זמן המסך של הילדים

תקציר המחקר *

1. רקע ומבוא

• הקשר הכללי: עלייה בשימוש במדיה אצל ילדים בגילאי 3-5, במיוחד בעידן הפוסט-קוביד.
• המלצות ארגונים:האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP): עד שעה ביום לילדים בני 2-5 (למעט שיחות וידאו).
• ארגון הבריאות העולמי (WHO): עד שעה ביום לילדים מתחת לגיל 5.
• מציאות מול המלצות: שימוש ממוצע בפועל גבוה משמעותית (2.5 שעות ליום).
• השפעות שליליות של זמן מסך מוגזם: בעיות התנהגות, חרדה, דיכאון, קשיים בהישגים אקדמיים ומיומנויות חברתיות.
• השפעת הורים: הורים משמשים כ"שומרי סף" על השימוש במדיה של ילדיהם.
• גורמים הוריים משפיעים (ממחקרים קודמים): מעמד סוציו-אקונומי (SES), תחושת מסוגלות עצמית, ומוטיבציות.
• תפקודי ניהול (EFs) הוראה: תפקידם המכריע ביכולת ההורים לנהל, לארגן ולתעדף את שגרת ילדיהם, במיוחד בהקשר של זמן מסך.

2. תפקודי ניהול (Executive Functions – EFs)

• הגדרה: תהליכים קוגניטיביים המשמשים כמערכת פיקוד מרכזית למוח האנושי, השולטים במגוון רחב של פונקציות מסדר גבוה.
• מודל Diamond (2013) ומרכיביו הרלוונטיים במאמר:אינהיביציה (Inhibition): היכולת לדכא התנהגויות, מחשבות או תגובות אימפולסיביות.
• גמישות קוגניטיבית (Cognitive Flexibility): היכולת להסתגל למצבים משתנים ולעבור בין משימות או כללים.
• זיכרון עבודה (Working Memory): החזקה ותפעול מידע זמנית בראש.
• מרכיבים נוספים של EFs שהוזכרו בהקשר לחיי היומיום ורלוונטיים למחקר (Roth et al., 2013):שליטה עצמית/רגשית (Self/Emotional Control): ניהול רגשות ודחפים.
• יוזמה (Initiation): היכולת להתחיל משימות ללא דחיפה חיצונית.
• ניטור משימות (Task Monitoring): פיקוח על פעילויות מתמשכות ואיתור טעויות.
• ארגון חומרים (Material Organization): היכולת לארגן ולבחור חומרים מתאימים ביעילות (בהקשר של תכני מסך).

3. מטרת המחקר

• לבחון את הקשר בין תפקודי ניהול הוריים (EFs), מוטיבציות הוריות לשימוש ילדיהם במדיה, ושימוש ילדים במדיה.
• לספק תובנות להתערבויות ואסטרטגיות הוריות יעילות בעידן הדיגיטלי.

4. שיטות

• משתתפים: 251 הורים/מטפלים מתוך 702 סקרים שנאספו במלואם. דיווחו על 126 בנות ו-125 בנים, בגיל ממוצע 4.03.
• איסוף נתונים: סקר מקוון באמצעות Qualtrics.
• כלים:ScreenQ (Screen-based media use in young children questionnaire): שאלון דיווח עצמי להורים על שימוש ילדים במסכים (גישה, תדירות, תוכן, צפייה משותפת). ציון גבוה = שימוש רב יותר נגד ההמלצות.
• BRIEF-A (Behavior Rating Inventory of Executive Function-Adult Version): דיווח עצמי להורים על תפקודי ניהול בחיי היומיום (אינהיביציה, גמישות קוגניטיבית, זיכרון עבודה, ניטור עצמי, שליטה עצמית/רגשית, יוזמה, תכנון, ניטור משימות, ארגון חומרים). ציון גבוה = תפקוד ניהולי לקוי.
• שאלת תחושת מסוגלות עצמית (Self-efficacy question): "עד כמה את/ה בטוח/ה שתוכל/י לומר 'לא' לבקשת ילד/תך לבצע פעילויות הכוללות שימוש במסך?".
• PMSE-Q (Parental Motivation for Screen Exposure Questionnaire): הערכת מוטיבציות שונות של הורים לשימוש ילדים במסכים:
• צרכי הורים (Parental needs): הורים רוצים זמן פנוי.
• מטרות חינוכיות (Educational purposes): אמונה שהמסך מסייע להתפתחות.
• רצון הילד (Children's desire): הילד מבקש או עושה התקפי זעם.
• שליטה התנהגותית (Behavioral control): תגמול על התנהגות טובה.
• שאלון סוציו-דמוגרפי: גיל, מין, גזע, השכלה, הכנסה משפחתית, מספר נפשות במשק הבית.
• ניתוח נתונים:מקדמי מתאם פירסון.
• מודל בחירת תכונות (Feature selection model): רגרסיית LASSO (Least Absolute Shrinkage and Selection Operator) לזיהוי המנבאים המשמעותיים ביותר של שימוש ילדים במדיה.

5. תוצאות עיקריות

• מתאמים: ScreenQ מתאם באופן מובהק כמעט עם כל המשתנים המספריים. מתאמים חיוביים עם מוטיבציות גבוהות וסימנים של תפקוד ניהולי לקוי הורי, ומתאם שלילי עם תחושת מסוגלות עצמית הורית.
• מודל רגרסיית LASSO זיהה 14 מתוך 23 תכונות כמנבאות משמעותיות:מעמד סוציו-אקונומי (SES): הכנסה משפחתית (ילדים במשפחות עם הכנסה של 3-6 שכר מינימום היו בעלי שימוש גבוה יותר מאשר 9-20 שכר מינימום. משפחות עם פחות משכר מינימום אחד הראו שימוש נמוך יותר, כנראה בשל פחות גישה למכשירים).
• גיל ומין הילד: גיל מבוגר יותר ומין זכר קשורים לשימוש גבוה יותר.
• תחושת מסוגלות עצמית הורית: קשורה באופן שלילי לשימוש במסכים (ביטחון רב יותר ביכולת לומר "לא" קשור לשימוש נמוך יותר).
• מוטיבציות הוריות:רצון הילד (Children's desire): מנבא לשימוש גבוה יותר.
• שליטה התנהגותית (Behavioral control): מנבא לשימוש גבוה יותר (תגמול על התנהגות טובה באמצעות מסכים).
• צרכי הורים (Parental need): מנבא לשימוש גבוה יותר (הורים צריכים זמן פנוי).
• מטרות חינוכיות (Educational purposes): לא נבחר כמנבא משמעותי במודל.
• תפקודי ניהול הוריים (EFs):גמישות קוגניטיבית (Cognitive Flexibility): קשורה לשימוש במסכים.
• יוזמה (Initiation): קשורה לשימוש גבוה יותר במסכים.
• ניטור משימות (Task Monitoring): קשורה לשימוש נמוך יותר במסכים.
• ארגון חומרים (Material Organization): קשורה לשימוש נמוך יותר במסכים.
• לא נבחרו: אינהיביציה, ניטור עצמי, שליטה רגשית, זיכרון עבודה, תכנון.
• הסבר השונות: המודל ניבא 30.5% מהשונות בשימוש ילדים צעירים במדיה.

6. דיון ומסקנות

• תפקודי ניהול הוריים משחקים תפקיד משמעותי בעיצוב הרגלי השימוש במסכים של ילדיהם.
• קושי בתפקודי ניהול הוריים (במיוחד גמישות קוגניטיבית ויוזמה) עלול להוביל לחוסר יכולת לווסת ולנהל ביעילות את זמן המסך של ילדיהם.
• תחושת מסוגלות עצמית הורית גבוהה קשורה לירידה בשימוש במסכים.
• מוטיבציות הורים כמו "רצון הילד", "שליטה התנהגותית" ו"צרכי הורים" מנבאות שימוש גבוה יותר במסכים. מוטיבציות חינוכיות לא היו מנבא משמעותי.
• המחקר מדגיש את הצורך בהבנה הוליסטית של דינמיקות הוריות.
• השלכות להתערבויות: הממצאים תומכים בפיתוח התערבויות דיגיטליות מבוססות "גל שלישי" של התערבויות פסיכולוגיות (מיינדפולנס, ACT, DBT) כדי לסייע להורים בפיתוח אסטרטגיות קוגניטיביות להפחתת שימוש יתר במסכים.
• מגבלות:הסתמכות על דיווחים עצמיים.
• עיצוב חתך (cross-sectional) המגביל הסקת מסקנות סיבתיות.
• מדגם לא מייצג (רוב נשים, לבנים, בעלי השכלה גבוהה), שיכול להשפיע על התוצאות.
• מחקר עתידי: מומלצים מחקרים אורכיים, מדידות אובייקטיביות של זמן מסך ותפקודי ניהול, ומדגמים מגוונים יותר.

* תקציר המחקר, הסקירה הקולית והפרזנטציה נערכו באמצעות Notebook LM

סקירה קולית -להאזנה לתקציר המחקר