ישראל חוגגת  75
מדינה עם הפרעה או השראת קשב?

לפני 75 שנה הגיחה ההצהרה על הוולדותה של המדינה. הלידה היתה רצופה בסיבוכים, אך התינוקת העקשנית לא ויתרה, ולאחר מלחמה ומאבקים קשים נולדה כנגד כל הסיכויים- בשם ישראל.ה.
כבר ביומה הראשון היתה תזזיתית ורצתה כבר לקום וללכת שהרי היא לא יכלה לשכב כך במיטה בהנאה, שמסביבה עדין יש מי שרוצים להמיתה. וכך קרה שזחלה בגיל חדשים ספורים. היא התיפתה והתחזקה; החלו בנינים לצמוח, חקלאים לעבד את אדמתם צבא חזק התגבש, מוסדות וארגונים גבשו את עמדתם ומעמדם ובמהירות שיא היא החלה לרקום אישיות ייחודית משלה.
הפרעת הקשב של ישראל.ה
הסימפטומים של הפרעת הקשב החלו להראות ביתר שאת כבר מגילה הצעיר. זה התחיל מהשראת קשב של דעתנות ועצמאות, עמידה על שלה וחוסר סיכוי לנצח אותה בכל מאבק שנכנסה אליו. כי לכאן גם נכנס סימפטום ההפרעה: אתגרים רק מעוררים אצלה את האדרנלין ומגייסים אותה, ומפקסים אותה: היא לא תפסיד בשום מאבק – קטן כגדול. אנשים עם הפרעת קשב עם פרופיל כמו שלה, הם תחרותיים ולא מוכנים להפסיד אפילו במשחק עם ההורים, החברים או הדודים.
היא לא נחה, אפילו לא לדקה. רק יום בשנה, ביום כיפור, בלית ברירה היא נרגעת בביתה. אך בשאר הימים? היא מתרוצצת מעיר לעיר, בונה את בתי המגורים, ארגונים עסקיים, נוסעת מעבר לים לרתום אנשים לאהוב אותה (סימפטום ההשראה), לתרום לה, לחבק אותה ומצליחה בגדול להביא מעולם השפוי את ההכרה וההבנה, כי יש כאן ילדה מיוחדת שכבר לא ניתן להתעלם מקיומה: מחוננת, עם מאפיינים מיוחדים.
מאפייני הפרעת הקשב שלה: רואה, שומעת, מריחה ומרגישה כל תזוזה: כל רעש קטן שבאזני אחרים כלל לא נשמע, כל מראה או ריח שעולה מהמאפיה של מזל, או מחנות הדגים של מישה- הכל מתערבל אצלה בעיניים, באף ובאוזניים והיא מתקשה להתמקד רק בגירוי אחד – כאשר הכל מציף את חושיה.
בנוסף לכך מתווספות, על פי הסימפטומים הקלאסיים, המחשבות הטורדניות שלא מפסיקות ללוות אותה ביום ובלילה: מה יהיה? איך יהיה? מה שכחתי? מי הולך לכעוס עלי עכשיו כי לא התנהלתי כראוי? היכן שכחתי את ״שיעורי הבית״ ואולי כלל לא הכנתי אותם? וכיצד אשרוד את אלו שרוצים להשמידני?
התזזיתיות שלה מעייפת את כולם, אך הם מסתכלים עליה בהשתאות והערכה מבלי להבין מאין היא שואבת את כל האנרגיות האלו?
את האימפולסיביות וחוסר העכבות (inhibition) שלה לא אוהבות הרבה משכנותיה הקרובות או אלו שמעבר לים. הם לא יודעות עם איזו גחמה היא תקום בבוקר. ידוע לכולם כי ישראלה לא סופרת עד שלוש לפני שהיא מגיבה לכל דבר שקופץ מול עיניה ואשר לא מוצא חן בעיניה.
המוסחות הרבה שלה והקשיים הניהוליים בתכנון גורמים לה לבנות באופן לא מתוכנן: כאן מול הים בניין גבוה שחוסם את האוויר, כביש צר בציר תחבורה מרכזי וכביש ראשי בציר תחבורה משני. את העולים החדשים שכנה באופן לא פרופורציונלי ביישובים קרובים או מרוחקים. היו כאלו שטפחה וכאלו שהסתכלה עליהם בעין עקומה. כן, למרות המחוננות שלה העניין העדתי זעק: היא הגיעה מתרבות המערב ולא הבינה את המזרח.

השראת הקשב של ישראל.ה
אומרים שמי שעושה גם טועה: והיא עושה ועושה ועושה וגם טועה. אך השובבות שלה, החינניות שלה, היכולות האינטלקטואליות שלה- שובות את לב כולם (כמעט). הפרעת הקשב היא גם השראה ואצלה זה בא לידי ביטוי בחשיבה בלתי פוסקת, מחוץ לקופסה: היא מתמחה במחקר ובפיתוח של המצאות שנמכרות לכל העולם, ברפואה מתקדמת המושכת תיירות ייחודית ולצערה, צריכה לדאוג גם לצבא משוכלל וחזק- כזה שהמח שלו צריך לרוץ תמיד כמה צעדים לפני כולם.
השילוב של הפרעת קשב עם השראת קשב הביא את ישראל.ה ממדינה קטנה שנולדה מתוך השרדות (היו רבים שחשבו שתהיה גחמה חולפת), למעצמה חקלאית, הייטקיסטית בעלת כוח כלכלי ועוצמה צבאית.
וכמו כל ישות מחוננת עם הפרעה והשראת קשב- ימים יגידו לאן תקח אותנו. גם בגיל 75 , היא תזזיתית, אימפולסיבית ומוסחת. מקשיבה לעיתים קרובות מידי לקולות חיצוניים, מגיבה מהר מידי לתגובות שיעלו את הרייטינג שלה ולעיתים שוכחת לעצור רגע להקשיב לכולם, להיות סובלנית, להמתין לאיטיים יותר, לאלו שמדברים בקולות שונים, לארגן את הידע הרב שלה במחברת או אוגדן ולהכין תרחישי עתיד לצורך תכנון.

השנה המשפחה של ישראל.ה אבדה את דרכה, ישראל.ה מורדת ולא מוכנה -היא כבר בוגרת, עם תעודות של הצלחה בארץ ובעיקר בעולם ולא תיתן -גם לאלו שגדלו אותה (לטוב או לרע) לערוך טעויות ולהסיט אותה מדרכה. מפגינה, מוחה, צועקת, זועמת ובעיקר חדורת מטרה, להיכנס שוב לתלם ממנו נולדה.

ככה אני אוהבת אותה ומאמינה שתקום גאה וזקופה, מחוזקת ומחושלת מהמשבר שהיא נמצאת בו היום.  היא תקשיב לערכים שלה שפתחה במהלך השנים, לאינטואיציות הבריאות שלה, למחוננות ולהשראה שלה, ותגיב בהתאם לכל הגחמות המסוכנות מבית, שמנסות להסיט אותה מדרכה הישרה והנאורה.

מאחלת לה שתמשיך להיות צעירה ותוססת, שתתמיד במודעת להפרעה שלה אך תמשיך לחבק אותה (הפרעת קשב לא עוברת עם הגיל אלא משתנה אתו), ותשכיל להוביל בייחודיות ובאורגינליות שלה חברה מאוחדת ומחבקת. שתשמור על עצמה ברגישות ותוביל את עוצמתה בגאווה.